לצלול לתוך מחילת הארנב

מכירים את זה שיש לכם איזה גירוד בנשמה שלא מפסיק? משהו שיושב שם בפנים ולא מניח? ככה בדרך כלל קורים אצלי הדברים. במשך תקופה הגירוד הזה הציק ולא הניח. העניין הוא שלא ידעתי מה הוא רוצה. לאן הוא מכוון אותי אבל הרגשתי שאני צריכה לפתוח את הלב למשהו חדש בחיי.

אז כשהנשמה מבקשת אני נענית. התחלתי לחפש.

הרגשתי שאני צריכה ללמוד משהו חדש, משהו מרגש, משהו שיוציא אותי מעצמי ויחבר אותי קצת יותר עמוק לשורשים. כמובן שהתשובה לא אחרה להגיע כי כשהלב מבקש הבורא נענה. המסר הגיע בדמות אדם שאני מאוד מעריכה שאמר לי – "לכי ללמוד קלפים טיפוליים".

וכך היה! נרשמתי לקורס קלפים טיפוליים. האמת שלא ידעתי כל כך במה מדובר, לא הכרתי את העולם הזה לפני אבל הוא תמיד קסם לי. התייצבתי נרגשת בשיעור הראשון. אחרי היכרות והסבר קצר על הקורס, צללנו לתוך הקלפים. על הריצפה היו מסודרים עשרות קלפים. חלקם תמונות, חלקים איורים, חלקם עם מילים, חלקם ללא. מרבד הצבע והדימויים היה פשוט מרהיב.

עם כל שיעור הרגשתי שאני צוללת פנימה יותר ויותר לתוך נבכי הנפש. המסרים, התובנות, ההבנות, היו כל כך מרגשים ומעצימים. לעיתים הם היו סמויים ולעיתים כל כך ברורים שהרגשתי כאילו הם צועקים לי מתוך הקלף. בתור אחת שמגיעה מתחום העיצוב, השילוב של העולם החזותי עם עולם הנפש פשוט הרגיש כמו לצלול לתוך מחילת הארנב ולצאת מהצד השני לתוך ארץ פלאות קסום ויפיפה. לא היה בי פחד או חשש, להיפך, הקלפים, בחוכמתם הרבה, עטפו אותי בתחושה נעימה, ורגועה, כאילו לחשו לי סודות מתוך עצמי שאת חלקם ידעתי רק הייתי זקוקה לתזכורת וחלקם פתחו בי רעיונות חדשים וחשפו בפני שבילים חדשים בתוך עצמי שיכולתי לטייל בהם, להכיר צדדים נוספים בתוכי.

הדבר העיקרי שאהבתי בעבודה עם הקלפים הטיפוליים הוא שהם לא שיפוטיים. אין בהם שום ביקורת, הם קיבלו אותי כפי שאני, שיקפו לי מציאות פנימית והציעו דרכי התבוננות או הסתכלות שונה על המציאות. העבודה איתם יצרה שיח פנימי מאוד מעצים, משחרר ובעיקר יעיל. בכל שיעור הרגשתי איך אני מתחברת לעצמי יותר ויותר דרכם. איך כל שאלה שצצה בתוכי מקבלת מענה פנימי דרכם.

עם הזמן למדתי שאין דבר כזה קלף נכון או לא נכון – הקלפים תמיד מדויקים. בכל אחד מהם אפשר למצוא מסר או תובנה. החוכמה היא לא להירתע ממה שמשתקף גם אם בהתחלה ההשתקפות שעולה מרגישה מנותקת ממני או לא נעימה. בדרך כלל כשמתעורר בנו רגש מול הקלף זה מעיד על משהו פנימי בתוכנו. אם הוא נעים, סימן שהוא בא להעצים אותנו. אם הוא פחות נעים, סימן שזה משהו לא פתור בתוכנו והקלף כאילו מזמין אותנו להתבונן בדבר, כי הרי התחושה לא הייתה מתעוררת אם הדבר לא היה קיים בנו.

ישנו משפט מאוד ידוע מהקבלה – 'הפוסל, במומו פוסל'. כשהקלף משקף לנו משהו שמעורר בנו תחושה קשה או לא נעימה, סימן שיש בנו 'שמץ מינהו' – משהו בנו שקורא לנו לשים לב אליו, אולי לשפר בתוכנו או לתקן. הרי כולנו בסופו של דבר רוצים פשוט להיות אנשים יותר טובים, יותר מאושרים, יותר שלמים. הקלפים הטיפוליים מאפשרים לנו את המקום הבטוח הזה, להתבונן פנימה, לתת לנשמה לחשוף את עצמה בפנינו באהבה גדולה ולמצוא פיתרון, נחמה או תשובה.

אז איזה קלף תפתחו היום?